גילאי ששים, שבעים ושמונים הם מאופיינים בכך שהגוף הולך ומצטמק, נוצרים יותר קמטים - האלסטיות של העור איננה נשמרת והמראה החיצוני מסגיר את הגיל הביולוגי. לעומת זאת, הדור המבוגר של ימינו, שעדיין זוכה ליהנות מאריכות ימים תודות לפיתוחים רפואיים לא רק בתחום הניתוחים פלסטיים, אלא גם בתחום הבריאותי. תוחלת החיים בתקופה זו רק הולכת ועולה תודות לכך, ומי שבריאותו נשמרה יכול לאפשר לעצמו גם מראה צעיר יותר - כדי שהנכדים יוכלו ליהנות מסבתא או מסבתא - רבא שנראית ואולי גם מתנהגת צעיר מכפי גילה.
הניתוח להגדלת חזה - הופך לפופולארי בגיל השלישי
לפחות באמריקה, אפשר להגיד שזה תופס: ניתוח להגדלת חזה הוא אמנם ניתוח שבדרך כלל מחייב הגעה חוזרת לקליניקה ותחזוקה לפחות פעם אחת לעשר שנים או על פי הצורך - כל עוד ההגדלה נעשית באמצעות החדרת שתל ומיקומו . זה עוד לפני שלוקחים בחשבון תקלות קטנות כתוצאה משחיקה: התקמטות שתל, צלקות, דליפת סיליקון מן השתל, כאב וזיהומים.
מה קורה בישראל בעניין?
למרות שאנחנו תלמידים שאוהבים להעתיק את אורח החיים של האמריקאים בדברים רבים שקשורים בתרבות, עדיין בישראל ניתן לומר לא רק שאין מספרים גבוהים יחסית לתופעה, אלא שאין קנה מידה ומאגר נתונים מספק ומוכח לצבירת הידע המחקרי בנושא. למרות שגם כאן בארץ עדיין ישנה חשיבות גבוהה למראה החיצוני ולשמירה על האסתטיקה, רבות תעדפנה ניתוח להרמת חזה נפול יותר מאשר הגדלת חזה פרופר.
האם הגיל נוסף לשיקולים?
הרבה פעמים הגיל דווקא מקדם את הנושא: מלבד הרצון להיראות צעירות יותר ועדיין מושכות ומטופחות, הבריאות שנשמרת לאורך זמן רב יותר ממלאת תפקיד חשוב בשיקולים. כשכבר מדובר בעשורים האחרונים לחיים, מדוע לא ליהנות ולהגשים חלום?
