הדרך להסרת צלוליטיס מיותר רדופה התלבטויות. השיטות השונות לשאיבת שומן מכילות כל אחת יתרונות וחסרונות. יש את השאיבה המסורתית - ביצוע חתך קטן ואליו מוחדרת צינורית ששואבת באופן נקודתי את השומן, שאיבת שומן באולטרסאונד - היעזרות בגלי קול המפרקים תאי שומן הנשאבים לאחר מכן מהגוף, שיטת קנולה רוטטת - שיטה שבה מחדירי לאזור המבוקש מספר צינוריות דקיקות ורוטטות ששוברות את רקמות השומן בגוף, שיטות להמסת שומן באופן כימי או על ידי שימוש בקרני לייזר,
וישנה גם שיטת טומסנט שבה מוחדרים לאזור חומרי הרדמה, אדרנלין ומשככים המהולים במים לצורך הפרדת השומנים שנשאבים לאחר מכן.
אילו תופעות עלולות ללוות הליך שאיבת שומן?
במהלך ניתוח לשאיבת שומן או לאחריו, הגוף צפוי להגיב בדרכים שונות עקב השינוי הדרסטי שנגרם לו. בין השאר תופעות הלוואי יכולות להיות חוסר סימטריה, כתמים, נפיחות, שטפי דם וגם בצקות באזור השאיבה - תופעות אשר אמורות להיעלם עם הזמן. עם זאת, עלולות להווצר צלקות שלא נעלמות (וגם אותן ניתן להסיר ב להסרת צלקות).
מהם הסיכונים הצפויים לאחר ניתוח שאיבת שומן?
ישנם מקרים שבהם כמות השומן שהוסרה היא רבה, ואז נוצר פער רב ולא פרופורציונאלי בין שטח הפנים של העור שנותר מול כמות החומר שאותו הוא מכסה. כך, העור הנותר עלול להסתדר לאחר מכן באופן לא מבוקר ולהפוך לבלתי אלסטי שהיה קודם. במקרים רבים משלבים את הניתוח לשאיבת שומן גם בהסרת עור לאחריו.
שאיבה שאינה חד - פעמית
ישנם תקנים ומדדים לכמות מקסימלית לשאיבת שומן. למשל הכמות המקסימלית לשאיבת שומן בפעם אחת היא 5 ליטרים - אף שבממוצע נהוג לשאוב בין 2-3 ליטרים. שאיבה של יותר מדי שומנים בבת אחת עלולה לגרוע מן הגוף נוזלים רבים בבת - אחת.