הטבור הוא ה"צלקת" או הסימן שנותרו לאחר נשירת חבל הטבור בשבועות שלאחר הלידה. טבור יכול להיות בולט או שקוע, פונה ימינה או פונה שמאלה – לכל אחד ישנה צורה ייחודית לטבור – כמעט באותו האופן שישנה טביעת אצבע שהיא מזהה ייחודי. עם התפשטות אופנת הבטן החשופה, נוצר מקום של כבוד לטבור – הוא הפך להיות המקשט המרכזי בבטן, כשאליו רבים ורבות מחברים פירסינג, או מקעקעים קעקוע סביבו. כאשר גומת הטבור לא מוצאת חן בעיני בעליה, אפשר פשוט לפנות לניתוחים פלסטיים שישנו את הצורה ואת הגודל של הטבור.
הטבור הוא ה"צלקת" או הסימן שנותרו לאחר נשירת חבל הטבור בשבועות שלאחר הלידה
מדוע נוצר הטבור כפי שנוצר?
טבור בשמו השני מכונה גם אומביליקוס, והוא צלקת מנפילת חבל הטבור , דרכה עברו החומרים המזינים את התינוק מן האם, ואילו גם חומרי הפסולת עברו במסלול הנגדי בחזרה לגוף האם. החיבור של חבל הטבור לבטן התינוק יוצרת שקע – כשהעור בטבור נצמד אל רקמת השרירים תחתיו. הצלקת נוצרת כשנעשים בה שינויים במתח העור, ברקמת השומן ובמתח שרירי קיר הבטן.
טבור יכול להיות בולט או שקוע
סיבות לניתוח טבור מעוצב
יש מי שנולד עם טבור בולט למדי – מה שנקרא בלשון העם "בייגלה" – והכוונה בניתוח היא להעניק לטבור מראה שטוח יותר, יש מי שרוצה להחזיר אותו למראה הטבור הבתולי או לפחות בצורה שתחמיא לפירסינג החדש שרוצים לעשות. הטבור חשוף גם בים ובחדרי הכושר – שם המראה חשוב ביותר למתרחצים ולמתאמנים.
טבור זכרי וטבור נקבי
יש לרוב הבדלים בן צורת טבור זכרי ובין טבור נקבי. אצל גברים הטבור לרוב עגול, בדרך כלל סימטרי ושקוע. אצל הנשים עיצוב הטבור אליפטי – בעיקר אצל נשים שטרם ילדו, באופן שדומה יותר לדלתון או למעוין. טבור יכול להסגיר גם אם אישה עברה תהליך לידה או לא.
